Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 98a
מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת אֵינוֹ עוֹמֵד בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ. אֵימָא סֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא הַחוּט גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּאָרֶץ עַצְמָהּ גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ —
Traduction
who is the tanna of the mishna? It is Rabbi Shimon, who said: Anything that is prohibited on Shabbat and its prohibition is not by Torah law, but rather is due to a rabbinic decree issued to enhance the character of Shabbat as a day of rest stands as an impediment before the rescue of sacred writings. But if it is the opinion of Rabbi Shimon, say the latter clause of the mishna as follows: Rabbi Yehuda says: Even if the scroll is removed only a needle breadth from the ground, he rolls it back to himself; and Rabbi Shimon says: Even if the scroll is on the ground itself, he rolls it back to himself.
Rachi non traduit
מני. מתני' דלא גזר:
ר''ש היא דאמר. לא גזרו שבות בכתבי הקדש דאי ר' יהודה הא אמר אם מסולק מן הארץ מלא החוט דלא נח הוא דגוללו אצלו דליכא למגזר מידי דלא דמי לנפילה כלל אבל הונח כל דהו אסור דגזרינן איגודו בידו אטו היכא דנפל כוליה:
רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, מְצִיעֲתָא רַבִּי יְהוּדָה! אָמַר רַב יְהוּדָה: אִין, רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, מְצִיעֲתָא רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
Is it possible that the tanna cited in the first clause of the mishna is Rabbi Shimon, as claimed above, while it is explicitly stated that the last clause represents the opinion of Rabbi Shimon, and yet its middle clause reflects the opinion of Rabbi Yehuda? Rav Yehuda said: Yes, that is the correct, albeit unconventional, explanation. The first and last clauses are in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, while the middle clause of the mishna reflects the opinion of Rabbi Yehuda.
רַבָּה אָמַר: הָכָא בְּאִיסְקוּפָּה הַנִּדְרֶסֶת עָסְקִינַן, וּמִשּׁוּם בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שְׁרוֹ רַבָּנַן.
Traduction
Rabba said that the mishna may be understood differently. Here, we are dealing with a threshold that is trodden upon by the public, and due to the potential degradation of the sacred writings the Sages permitted one to violate the rabbinic decree. It would be disgraceful if people were to trample over sacred writings.
Rachi non traduit
הנדרסת. לעולם איסקופה רה''י היא אבל נדרסת דרגל הרבים עוברת דרך לה ובמקום דדריסת רגלי בני אדם עומדין איכא בזיון כתבי הקדש ולהכי שריוה לגוללו אצלו דלא דמיא לקורא בגג דהתם ליכא בזיון כולי האי משום הכי היכא דנח גזר רבי יהודה אבל בהא מודה דכיון דאוגדו בידו ושבות בעלמא הוא לא גזרינן:
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ, חוּץ לְאַרְבַּע — הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. וְאִי אָמְרַתְּ בְּאִיסְקוּפָּה נִדְרֶסֶת עָסְקִינַן, מָה לִי תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת מָה לִי חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת?
Traduction
Abaye raised an objection to his explanation: It was taught that if the scroll rolled within four cubits, he rolls it back to himself; if it rolled beyond four cubits, he turns it over onto its writing. And if you say we are dealing with a threshold that is trodden on by the public, what difference is there to me whether it remained within four cubits and what difference is there to me if it rolled beyond four cubits? Since the prohibition is a rabbinic decree, not a Torah prohibition, why isn’t one permitted to move the scroll in both cases to prevent the degradation of the sacred writings?
Rachi non traduit
תוך ארבע אמות. אקורא על האסקופה קאי ולא ידענא היכא הוא תוך ארבע אמות שלא נתגלגל הספר עד ארבע אמות בקרקע:
מה לי חוץ לארבע. הא כולה שבות היא דאוגדו בידו ומה לי מעביר ד' אמות ברשות הרבים מה לי מכניס מרשות הרבים לאיסקופה רשות היחיד דהא קשרית לה משום דאוגדו בידו ויש כאן משום בזיון וכי היכי דשרית להכניס מרשות הרבים לאיסקופה הכי נמי אית לן למישרי להעביר ד' אמות ברה''ר:
Tossefoth non traduit
ואי אמרת באיסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות. משום דקאי עליה דרבה מקשי לרבה והוא הדין דהאי פירכא נמי הויא לרב יהודה דאוקי רישא כר''ש:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּאִיסְקוּפָּה כַּרְמְלִית עָסְקִינַן, וּרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבֶרֶת לְפָנֶיהָ.
Traduction
Rather, Abaye said: Here, we are dealing with a threshold that is a karmelit, as the threshold is four handbreadths wide but is less than ten handbreadths high. Furthermore, on one side of the karmelit there is a private domain, and a public domain passes before it.
Rachi non traduit
איסקופה כרמלית. רחבה ארבעה ואין גובהה עשרה וחוצה לה רשות הרבים ולפנים הימנה רשות היחיד:
Tossefoth non traduit
אלא אמר אביי הכא באיסקופת כרמלית עסקינן. וא''ת והא לא מפליג אביי בין כרמלית לרה''ר לקמן (עירובין צט.) גבי לא יעמוד אדם ברה''י וישתה ברה''ר ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר אביי היא היא ואין לומר דדוקא בכתבי הקדש שרי הכא משום בזיון אבל בשאר מילי אסור דלקמן (עירובין דף קג.) משמע דליכא שבות כלל באיסקופה כרמלית גבי דחותכין יבלת דקאמר ולאו מי אוקימנא באיסקופה כרמלית ורה''ר לפניה וכיון דאגודו בידו אפילו שבות נמי ליכא משמע דאי הוי שבות לא הוה שרינן גבי כתבי הקדש משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואור''י דגבי שתיה שייך למיגזר טפי שמא יביא אצלו וכן מחט התחובה לו בבגדו דאסרינן לצאת בה מבעוד יום שמא יצא משחשיכה דמייתי לה אההיא דלקמן בפ''ק דשבת (עירובין דף יא:) בהנהו שייך למגזר טפי גזירה לגזירה מההיא דהכא וא''ת כיון דפרישית דספר דהכא לאו דוקא מאי איריא דנקט ספר משאר מילי ולפי ההוא לישנא דמסקינן דסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ניחא דספר הוי דווקא וי''ל דנקט ספר לאשמועינן דבראש הגג לא יגלול אצלו לאפוקי מדרבי שמעון דאמר שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקדש:
תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, דְּאִי נָפֵיל וּמַיְיתִי לֵיהּ לָא אָתֵי לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת — שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנַן.
Traduction
The reason for the different rulings is as follows: If the scroll rolled within four cubits, even if the entire scroll falls out of the one’s hand and he brings it back, he cannot incur liability to bring a sin-offering, as the prohibition against carrying from a public domain to a karmelit is a rabbinic decree. Consequently, the Sages permitted him to roll it back to himself, as there is no danger of transgressing a Torah prohibition.
Rachi non traduit
ומייתי ליה. מרה''ר לאיסקופה אין כאן חיוב חטאת ואפילו אין אוגדו בידו דהא מרשות הרבים לכרמלית מעייל הכא דאוגדו בידו שרי ליה לכתחלה:
חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, דְּאִי מַיְיתֵי לֵיהּ אָתֵי לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת — לָא שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנַן.
Traduction
However, if it rolled beyond four cubits, so that if he brings it back he incurs liability to bring a sin-offering, as carrying an object four cubits in the public domain is prohibited by Torah law, the Sages did not permit him to roll it back. In this case, if he forgot and carried the scroll instead of rolling it, he would be violating a severe prohibition.
Rachi non traduit
חייב חטאת. שמעביר ארבע אמות ברה''ר הכא דאוגדו בידו לא שרו ליה לכתחלה:
אִי הָכִי, תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת נָמֵי נִגְזַר דִּילְמָא מְעַיֵּיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכִי תֵּימָא כֵּיוָן דְּמַפְסֶקֶת כַּרְמְלִית לֵית לַן בַּהּ, וְהָאָמַר רָבָא: הַמַּעֲבִיר חֵפֶץ מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, וְהֶעֱבִירוֹ דֶּרֶךְ עָלָיו — חַיָּיב.
Traduction
The Gemara asks: If so, let us likewise issue a decree in the case where the scroll remained within four cubits, lest he bring the scroll in from the public domain to the private domain, i.e., to his house. And lest you say: Since a karmelit separates the public and private domains we have no problem with it, as nothing is directly carried from one domain to the other, didn’t Rava say: One who carries an object from the beginning of four cubits to the end of four cubits in the public domain, and he carried it by way of the airspace above his head, he is liable, even though the object remained more than ten handbreadths off the ground and passed from the beginning to the end of four cubits by way of an exempt zone? Here, too, one should be liable for carrying the scroll from the public domain to a private domain by way of a karmelit.
Rachi non traduit
נמי נגזר. לרבי יהודה דגזר שבות אף בכתבי הקדש נגזר דילמא נפל כוליה מידו ואזיל ושקיל ליה ברשות הרבים ומייתי ליה ברגליו בתוך הבית דרך האיסקופה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד:
וכי תימא וכו' דרך עליו. למעלה מראשו שעקרו מרשות הרבים והוליכו דרך למעלה מראשו והניחו לסוף ארבע חייב ואע''ג דאוירא מקום פטור דגבוה ואין בו מקום רוחב ארבע אלמא כיון דלא נח במקום פטור לא מהני הכא נמי לא מהני כיון דלא נח באיסקופה אע''ג דדריס עלה לאו הנחת גופו הוא אלא א''כ עמד לפוש:
Tossefoth non traduit
והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב. פירש בקונטרס דרך עליו למעלה מיו''ד שהוא מקום פטור ותימה לר''י דאדמייתי מדרבא הוה ליה לאיתויי מת''ק דבן עזאי דאמר בפ''ק דשבת (דף ה:) המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב דהיינו דרך מקום פטור וע''כ שמיע ליה ההיא ברייתא דבסמוך מייתי מילתא דבן עזאי וכן קשה לקמן (עירובין צט.) גבי עומד אדם ברה''י ומטלטל ברה''ר ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות וקאמר בגמרא הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע לרבא דאמר המעביר חפץ כו' ופירש שם הקונטרס דמתני' נמי מיירי בעומד על הגג שלמעלה מי' דהוי כעין ההיא דרבא דאיירי במעביר דרך עליו וקשה לפירושו דגג מאן דכר שמיה דרשות היחיד קתני במתני' ולא גג וע''ק דבפ''ק דשבת (דף ח:) גבי עומד אדם על האיסקופה כו' מסיק ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין וקאמר ליהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ כו' ומאי קושיא ה''ל למימר דרבא סבר כרבנן דבן עזאי לכך נראה לר''י לפרש דרך עליו כפי' ר''ח שפירש בפ''ק דשבת דרך עליו היינו מימינו לשמאלו דהוה סלקא דעתך דמעביר מצד ימינו לשמאלו דרך גופו דהוי חשובה כמונחת אפ''ה חייב דחשובה כמהלכת דהא מהלכת היא והשתא אתי שפיר דההיא עומד אדם על האיסקופה דהכא ודלקמן איירי שעומד במקום אחד ואינו זז ממקומו ומעביר מכאן לכאן דרך גופו ואיירי (לקמן) כגון שמשלים ארבע על ידי זריקה ולהכי לא מייתי אלא מדרבא אע''ג דידע לברייתא דבן עזאי:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּאִיסְקוּפָּה אֲרוּכָּה, אַדְּהָכִי וְהָכִי מִידְּכַר.
Traduction
The Gemara answers: With what are we dealing here? We are dealing with an extended threshold. Consequently, in the meantime, while he is carrying the scroll along the length of the threshold, he will remember not to bring it into the private domain.
Rachi non traduit
באיסקופה ארוכה. שיש לה משך גדול ברחבה מרשות הרבים עד תוך הבית דאי נמי נפיל כוליה מידו לא אתי לידי חיוב חטאת דאדהכי נזכר ועומד לפוש על האיסקופה והדר מעייל ליה:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בְּאִסְקוּפָּה שֶׁאֵינָהּ אֲרוּכָּה, וּסְתָם כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ עַיּוֹנֵי מְעַיֵּין בְּהוּ וּמַנַּח לְהוּ. וְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא מְעַיֵּין בְּהוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָיֵיל לְהוּ בְּהֶדְיָא לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
Traduction
And if you wish, say instead: Actually, it is referring to a threshold that is not extended; however, ordinarily one peruses sacred writings and then puts them in their place. Consequently, there is no concern that he might pass directly from the public to the private domain, as he will pause on the threshold to read the scroll. The Gemara asks: According to this explanation too, let us be concerned lest he pause to peruse the scroll in the public domain, and subsequently carry it directly into the private domain without pausing in the karmelit.
Rachi non traduit
סתם כתבי הקדש עיוני מעייני בהו. כי מטי באסקופה והרי עומד בכרמלית:
ודילמא. נפיל כוליה לרה''ר ושקיל ליה ומעיין ביה התם ומעייל להו להדיא לבית ולא קאי אאיסקופה מידי:
הָא מַנִּי בֶּן עַזַּאי הִיא, דְּאָמַר: מְהַלֵּךְ כְּעוֹמֵד דָּמֵי. וְדִילְמָא זָרֵיק לְהוּ מִזְרָק, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה בֶּן עַזַּאי בְּזוֹרֵק.
Traduction
The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this mishna? It is the opinion of Ben Azzai, who said that walking is considered like standing. Consequently, one who passes through the karmelit is considered to have paused and stood there. Therefore, the object was not transferred directly from the public domain to the private domain, as he paused in the karmelit. The Gemara asks: But what of the concern lest he throw the scrolls inside, rather than carry them by hand, as Rabbi Yoḥanan said: Ben Azzai concedes that one who throws an object from the public domain to a private domain by way of an exempt domain is liable?
Rachi non traduit
מהלך כעומד דמי. הלכך ליכא למיגזר מידי דאי נפיל כוליה ומעייל ליה כיון דדריס על האיסקופה הרי הוא כעומד בכרמלית ואין כאן חיוב חטאת:
דא''ר יוחנן. בפ''ק דשבת (דף ו.) דזורק לאו כעומד דמי:
אָמַר רַב אַחָא בַּר אַהֲבָה: זֹאת אוֹמֶרֶת אֵין מְזָרְקִין כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.
Traduction
The Gemara answers that Rav Aḥa bar Ahava said: That is to say that one does not throw sacred writings, as this is demeaning to them. Consequently, there is no concern that one might throw the scrolls rather than carry them by hand.
הָיָה קוֹרֵא בְּרֹאשׁ הַגָּג וְכוּ'. וּמִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת לֹא הִתִּירוּ לָהֶן לְהַפֵּךְ יְרִיעָה עַל פָּנֶיהָ, אֶלָּא פּוֹרֵס עָלֶיהָ אֶת הַבֶּגֶד!
Traduction
It was stated in the mishna: If one was reading on top of the roof, which is a full-fledged private domain, and the scroll rolled from his hand, as long as the edge of the scroll did not reach ten handbreadths above the public domain, he may roll it back to himself. However, once the scroll reached within ten handbreadths above the public domain, it is prohibited to roll it back. In that case, he should turn it over, so that the writing of the scroll will be facedown and not be exposed and degraded. The Gemara asks: And is it permitted to do so? Wasn’t it taught in a baraita that with regard to writers of scrolls, phylacteries, and mezuzot who interrupt their work, the Sages did not permit them to turn the sheet of parchment facedown lest it become soiled? Rather, one spreads a cloth over it in a respectful manner.
Rachi non traduit
להפוך. יריעת קלף על פניה להגין עליה שלא יעלה אבק על האותיות:
הָתָם אֶפְשָׁר, הָכָא לָא אֶפְשָׁר, וְאִי לָא אָפֵיךְ אִיכָּא בִּזְיוֹן כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ טְפֵי.
Traduction
The Gemara answers: There, with regard to scribes, it is possible to cover the parchment respectfully; here, it is not possible to do so. And if he does not turn the scroll over, it will be more degrading to the sacred writings. Consequently, although this is not an ideal solution, it is preferable to turn it over rather than leave the scroll exposed.
Rachi non traduit
לא אפשר. שאין לו בגד לפרוס:
Tossefoth non traduit
הכא לא אפשר. פי' בקונט' משום דאין לו בגד מזומן ובחנם פי' כן דאפי' יש לו מאותו טעם דאסור לגוללו אצלו אסור לפרוש שום בגד:
הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב? וְהָא לָא נָח! [אָמַר רָבָא:] בְּכוֹתֶל מְשׁוּפָּע.
Traduction
The mishna states: Once the scroll has reached within ten handbreadths above the public domain, it is prohibited to roll it back to oneself, and one turns it over onto the writing. The Gemara asks: But why is this prohibited? Since the scroll did not come to rest in the public domain, rolling it back to oneself should not be prohibited. Rava said: This teaching is referring to an inclined wall. Although the scroll did not reach the ground, it came to rest within the confines of the public domain.
Rachi non traduit
והא לא נח. ואפי' שבות ליכא:
בכותל משופע. דכיון דבולט למטה נח על בליטתו:
Tossefoth non traduit
והא לא נח. הוה מצי לאוקמא כר''ע דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אלא ניחא ליה לאוקמא אפי' כרבנן ואע''ג דאם הוציא ידו מליאה פירות לחוץ אמר בריש מסכת שבת (דף ג:) דאסור להחזירה לא דמי להכא דהתם גזרינן גופו ברה''י וידו ברה''ר אטו גופו וידו ברה''ר דאז איכא איסורא דאורייתא אי הדר מעייל לה דהרי נח אבל הכא אפי' הוה כוליה ספר התם אכתי לא נח:
[אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי:] בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְמַתְנִיתִין? בְּכוֹתֶל מְשׁוּפָּע, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵינוֹ מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא הַחוּט — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ, וְהָא נָח לֵיהּ!
Traduction
Abaye said to him: In what manner did you establish that the mishna is referring to the case of an inclined wall? Say the latter clause of the mishna as follows: Rabbi Yehuda says: Even if the scroll is removed only a needle breadth from the ground, he rolls it back to himself. But didn’t the scroll come to rest in the public domain? It shouldn’t matter whether or not the scroll is in contact with the ground.
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּכוֹתֶל מְשׁוּפָּע, אֲבָל
Traduction
The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching the following: In what case is this statement said? It is said in the case of an inclined wall. However,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source